כללי
1. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו ארבעה אישומים.
באישום הראשון נטען, כי בתאריך 11.08.09 בשעה 21:00, ביציאה הצפונית מבאר שבע, מר ישי שנקלובסקי נהג ברכב והעלה את הנאשם לרכבו, כטרמפיסט. בהגיעם לצומת להבים, ביקש הנאשם לרדת בצד הדרך, במקום חשוך. הנהג עצר את הרכב והנאשם פנה אליו ואמר לו שיעשה כדבריו, תוך שהוא מכה אותו בפניו ביד קמוצה. הנהג אחז בידי הנאשם ושאל אותו מה הוא רוצה והאם הוא רוצה את כספו. הנאשם היכה אותו מספר פעמים והורה לו לעבור לחלק האחורי של הרכב. הנהג הצליח להיחלץ מהרכב וברח והנאשם לקח את הרכב ונסע מהמקום. ברכב היו כיסא תינוק, דיסקים, מצלמה דיגיטלית, פלאפון, הארד דיסק חיצוני של מחשב וארנק ובו מסמכים וכרטיס אשראי.
באישום השני נטען, כי בתאריך 02.09.09 בשעה 19:40, ביציאה הצפונית מבאר שבע, מר חזי גרשוני נהג ברכב והעלה את הנאשם לרכבו, כטרמפיסט. בהגיעם לאיזור הכניסה לישוב להבים, הנהג עצר את הרכב, על מנת לאפשר לנאשם לרדת. הנאשם, ללא כל התראה, הוציא מיכל גז מדמיע שנשא עימו, כיוון אותו לעבר הנהג ודרש ממנו להוציא את כל מה שיש בכיסיו. הנהג עשה כדבריו והנאשם שאל אותו אם יש ברשותו נשק. הנהג השיב בשלילה והנאשם הורה לו לצאת מהרכב, כדי שיבדוק זאת. הנהג סירב לצאת והנאשם התיז גז מדמיע לעבר עיניו. הנהג פתח את דלת הרכב והנאשם דחף אותו החוצה. הנאשם ניסה להניע את הרכב, אך הנהג חזר, הדף אותו בראשו והצליח לקחת את מפתחות הרכב ולברוח. הנאשם ברח מהמקום תוך שהוא נוטל עימו את הארנק ומכשיר הטלפון הנייד של הנהג.
באישום השלישי נטען כי בתאריך 12.09.09 בשעה 01:00, ביציאה הצפונית מבאר שבע, מר ליאור שריג נהג ברכב והעלה את הנאשם לרכבו, כטרמפיסט. בהגיעם לאיזור צומת קרית גת, צעק הנאשם לנהג שיעצור לו וכשהנהג עצר הוא היכה אותו ביד קמוצה בפניו. הנהג נאבק אתו, אך הנאשם אחז בידו חפץ חד והורה לו לצאת מהרכב. הנהג יצא מהרכב והנאשם עזב את המקום כשהוא נוהג ברכב. ברכב היה מכשיר הטלפון הנייד של הנהג, תיק ומפתחות.
באישום הרביעי נטען, כי הנאשם אינו תושב ישראל ואין לו היתר לשהות בתחומה והוא שהה בישראל שלא כדין בשלושת המועדים בהם ביצע את המעשים המתוארים לעיל ובתאריך 13.9.09 עת נתפס בעיר בת ים.
2. על רקע האמור, יוחסו לנאשם שתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"), עבירה של ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב)+25 לחוק וארבע עבירות של שהייה שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952.
3. בתגובתו לכתב האישום, כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי בשלושת המועדים המצוינים באישומים הראשון, השני והשלישי בכתב האישום הוא כלל לא היה בישראל, אלא בסמוע, שם הוא מתגורר. הוא הוסיף ואמר, כי בתאריך 11.8.09 בשעה 19:00 הוא היה בבדיקה אצל רופא בסמוע - שטיפל בחתכים שהיו בפניו, שנגרמו לו ב 6 או ב 7 לחודש אוגוסט 2009 - ביחד עם אדם בשם זיאד אבו עאוד ולאחר הבדיקה הוא וזיאד הלכו לחנותו של זיאד וישבו שם עד שעת לילה., בתאריך 2.9.09 בשעת ערב הוא היה עם זיאד, בחנותו., ובתאריך 12.9.09 בשעה 01:00 הוא ישן בביתו בחברון, עם משפחתו.
דיון והכרעה
א.
האישום השני - הראיות, ניתוחן והמסקנות:
1. מר חזי גרשוני הוא קרבן השוד המתואר באישום השני בכתב האישום. אמרתו במשטרה (ת/30) התקבלה בהסכמת ההגנה תוך ויתור על העדתו. (ראה עמ' 26 מש' 15 מפרוטוקול הדיון מיום 14.4.10).
מר גרשוני מסר את אמרתו שעות ספורות לאחר האירוע. הוא סיפר, כי באותו ערב בסמוך לשעה 19:40 הוא נסע ברכבו וביציאה הצפונית מבאר שבע ראה מישהו מניף ידו לטרמפ והוא עצר לו ואסף אותו. כשהגיעו לכניסה לישוב להבים, הוא עצר כדי לאפשר לנוסע לרדת ולפתע, ללא כל התראה מוקדמת, הוציא הנוסע מיכל גז, כיוון אותו לפניו ואמר לו בתקיפות להוציא את כל מה שיש לו בכיסים. הוא עשה כדבריו והניח את תכולת כיסיו על המדף הקדמי ברכב. הנוסע שאל אותו אם יש לו נשק וכשהשיב בשלילה, דרש ממנו לצאת מהרכב כדי לבדוק שאכן אין לו נשק. הוא התנגד ואמר לו "קח את הכסף ולך" והנוסע דחף אותו והתיז לעבר פניו גז מהמיכל שהיה בידו. הוא נאבק עם הנוסע, הצליח להוציא את מפתח הרכב מהמתנע, יצא מהרכב ורץ אל תחנת דלק הממוקמת מעבר לכביש, להזעיק עזרה. באותו זמן, הנוסע ברח מהמקום והרכב נשאר במקומו. מר גרשוני חזר לרכבו וראה שהארנק והטלפון הסלולארי שלו נשארו במקום ועל כסא הנהג מונח מיכל תרסיס הגז של הנוסע.
מר גרשוני מסר באמרתו תיאור של הנוסע: "בחור כבן 25... גובה כ 170-175 ס"מ, שיער קצוץ עם זקנקן לא מגולח שנראה כבן מספר ימים ועל הפנים שלו בלחי השמאלית ראיתי צלקת לרוחב הפנים..". (ת/30 מש' 3)
נערך לו מסדר זיהוי תמונות, כשבתמונות שהוצגו בפניו היתה גם תמונת הנאשם והוא לא זיהה איש מהמצולמים בתמונות. )נ/1)
2. קצין משטרה שהגיע לזירה - פקד אבינועם אלקבץ (ע.ת. 5), קיבל ממר גרשוני תיאור של הנוסע, שכלל תיאור לבושו והעובדה שיש לו צלקת באיזור עין שמאל. בהמשך, התקבל במשטרה מידע שאדם העונה לתיאור שנמסר ע"י מר גרשוני, נמצא בתחנת הדלק שבכניסה לרהט. הקצין נסע למקום וכשהתקרב לשביל המוביל לתחנת הדלק, הבחין באדם העונה לתיאור שקיבל, כשהוא עומד עם הפרופיל אליו - מהצד הימני של פניו - ונראה כמי שמשוחח בטלפון. הוא התקרב אליו בנסיעה וזיהה שהאדם הוא הנאשם - אותו הוא מכיר מעבודתו במשטרה. הקצין ירד מהרכב והחשוד ברח מהמקום לכיוון שכונת מגורים ונעלם.
ב"כ הנאשם הטיח בקצין את הטענה כי מיד כששמע את תיאור הנוסע מפי מר גרשוני, הוא חשד שמדובר בנאשם והיה מקובע על כך ועל כן, כשראה דמות חשודה בתחנת הדלק, חשב שזהו הנאשם. הקצין השיב לו, כי הפעם האחרונה בה ראה את הנאשם היתה בסוף שנת 2008 ואז לא היתה לו צלקת בפנים, וממילא, על רקע התיאור שקיבל ממר גרשוני, לא עלה בדעתו שמדובר בנאשם.
הקצין העיד, כי לאחר שזיהה את הנאשם, הוא עידכן את מפקד התחנה וביקש מאחד החוקרים להוציא מהמחשב המשטרתי תמונה עדכנית של הנאשם - שכן, גם כשהוא ראה אותו בתחנת הדלק, הוא לא ראה צלקת על פניו. ואכן, בתמונה שהוצאה מהמחשב המשטרתי נראה הנאשם עם צלקת בפניו.
3. בתחנת הדלק הנ"ל מותקנת מצלמת אבטחה. בסרט שצולם בה בזמן הרלוונטי רואים אדם - שפניו בתמונה אינן ברורות ולא ניתן לזהותו, עומד בכניסה לתחנת הדלק וממתין וכעבור מספר דקות מגיעה למקום ניידת משטרה מוסווית ומתקרבת אליו וכשהוא מבחין שהמדובר בשוטרים הוא פותח במנוסה ואחד השוטרים יורד מהניידת ורודף אחריו.
הקצין אלקבץ ראה את הסרט ומסר כי הוא זה הנראה בו יורד מהניידת ורודף אחר הבורח. (ת-24)